חידוש העימות האזרי-ארמני והזווית האיראנית:
* העימות המחודש בין ארמניה לאזרביג’אן סביב חבל נגורנו-קרבאך שב ומציב את איראן בפני אתגר לא פשוט. כאשר פרץ המשבר בין המדינות לראשונה בשנת 1988, לא הזדרזה איראן לעמוד לצד הרפובליקה המוסלמית היחידה מבין הרפובליקות הסובייטיות לשעבר שיש בה רוב שיעי, ואף שימשה למעשה ציר אספקה עיקרי לארמניה הנוצרית ובכך סייעה למאמץ המלחמתי שלה.
* את המתיחות ביחסים בין איראן לאזרביג’אן ניתן להסביר במספר גורמים, בהם ביקורת איראנית על המעורבות הישראלית הגוברת באזרביג’אן (כולל צבאית) והמדיניות התקיפה מצד שלטונות באקו כנגד האופוזיציה האסלאמית במדינה.
נראה, עם זאת, כי העניין האיראני המרכזי למנוע את הצלחת אזרביג’אן נובע בעיקר מהחשש מפני התחזקות שאיפות בדלניות בקרב המיעוט האזרי הגדול באיראן (כ-20% מאוכלוסיית איראן).
* השתלבותם של האזרים באיראן נחשבת אומנם מוצלחת למדי (מנהיג איראן, ח’אמנהאי, הוא חצי אזרי בעצמו), אך מדי פעם עולה מעל פני השטח המתיחות האתנית.
כך, למשל, פרצו בחודש נובמבר האחרון בכמה ערים מרכזיות בצפון איראן המאוכלסות באזרים הפגנות מחאה בעקבות שידור תוכנית ילדים בטלוויזיה האיראנית, ששמה ללעג את בני המיעוט האזרי. במאי 2006 פרצו מהומות בעיר תבריז ובערים נוספות במחוז אזרביג’אן, לאחר שהעיתון הממשלתי “איראן” פרסם קריקטורה בה הוצג דובר תורכית-אזרית כג’וק.
* אם היה צורך בהוכחה לרגישות האתנית, שהמשבר המחודש בין ארמניה לאזרביג’אן עלול לעורר, הרי שניתן היה למצוא אותה במשחק כדורגל, שנערך אתמול במסגרת ליגת האלופות של אסיה בכדורגל. במהלך משחק בין קבוצת הכדורגל “תראקתור סאזי” מתבריז לבין קבוצת Paxtakor מאוזבקיסטאן הניפו אוהדי הקבוצה מתבריז (בירת מחוז מזרח אזרביג’אן בצפון איראן), אזרחים איראנים ממוצא אזרי, כרזות תמיכה באזרביג’אן וקראו קריאות בנוסח: “קרבאך היא שלנו ותישאר שלנו”.
* בימים האחרונים קראו בכירים איראנים לארמניה ולאזרביג’אן להפיג את המתיחות ביניהן ואף הציעו לתווך בין שתי המדינות. נראה כי לא רק פגז ארמני, שהחטיא השבוע את יעדו ופגע בטעות בשטח איראן, עומד מאחורי הרצון האיראני להביא להרגעת העימות, כי אם גם החשש כי הסלמתו עלולה לעורר מחדש את “השד העדתי” בשטחה.
Your Responses